לפעמים כאשר "עושים דיאטה", מתחילים לפתח רגשות עוינות כלפי האוכל. כך שבכל פעם כשאוכלים או כשחושבים על אוכל מרגישים לא טוב, מרגישים "אנטי" כלפי האוכל, שונאים את האוכל וכד'.
כמובן שזוהי גישה בעייתית. אני מאמין שהרגשות והמחשבות שלנו משפיעים על החיים שלנו בתחומים רבים. אני סבור שאם אנשים מפתחים רגשות ומחשבות עוינות כלפי האוכל שהם אוכלים, הדבר לא מועיל להם, לתהליכי העיכול שלהם, לדיאטה שלהם, להנאה שלהם מהחיים ועוד...
אם נחשוב באופן רציונלי נבין שאוכל הוא דבר מאוד חיובי. הוא מזין אותנו, עוזר לנו לבנות ולשמר את גופנו, עוזר לנו לקבל כוח לחיים, יש כאלה שרואים אותו כ"דלק לחיים". לפיכך חבל לשנוא אותו.
על תפילה ואוכל אני אכתוב בזמן אחר. מה שחשוב לי להבהיר בפוסט הזה הוא שהאוכל הוא דבר חיובי, שכדאי להתייחס אליו באופן חיובי, לאוהב אותו, ולקבל אותו לתוכנו. חלק מהתוצאות החיוביות של גישה זו עשויות לבוא לידי ביטוי בשיפור תהליכי העיכול שלנו, בהגדלת בהנאה שלנו מהאוכל בפרט ומתהליך החיים בכלל .
כמובן שזוהי גישה בעייתית. אני מאמין שהרגשות והמחשבות שלנו משפיעים על החיים שלנו בתחומים רבים. אני סבור שאם אנשים מפתחים רגשות ומחשבות עוינות כלפי האוכל שהם אוכלים, הדבר לא מועיל להם, לתהליכי העיכול שלהם, לדיאטה שלהם, להנאה שלהם מהחיים ועוד...
אם נחשוב באופן רציונלי נבין שאוכל הוא דבר מאוד חיובי. הוא מזין אותנו, עוזר לנו לבנות ולשמר את גופנו, עוזר לנו לקבל כוח לחיים, יש כאלה שרואים אותו כ"דלק לחיים". לפיכך חבל לשנוא אותו.
על תפילה ואוכל אני אכתוב בזמן אחר. מה שחשוב לי להבהיר בפוסט הזה הוא שהאוכל הוא דבר חיובי, שכדאי להתייחס אליו באופן חיובי, לאוהב אותו, ולקבל אותו לתוכנו. חלק מהתוצאות החיוביות של גישה זו עשויות לבוא לידי ביטוי בשיפור תהליכי העיכול שלנו, בהגדלת בהנאה שלנו מהאוכל בפרט ומתהליך החיים בכלל .
אני מסכימה. האוכל, לא רק שהוא מזין אותנו, הוא בעצם מרכיב אותנו. אנשים עם מחשבות עיינות לאוכל עשויים לגלות מחשבות דומות לגבי גופם. אכילה היא חיונית ומהנה כששומרים עליה בפרופורציות. כשאת אוכלת טוב את נמצאת בנתינה לעצמך, שהיא בעצם אהבה עצמית. תוהבי את עצמך ותיתני לגופך את מה שהוא זקוק לו.
השבמחק