לאהוב את האוכל שלך - כל מה שאת/ה אוכל/ת מזין אותך

חלקנו רגילים לחשוב על חלק מהאוכל שאנחנו אוכלים כאוכל רע.

זה עשוי להיות:

• לחם לבן
• סוכר לבן
• גלידה
• שוקולד
• פחמימות
• קפה
• וכד'

הרעיון שכדאי להבין שבעצם כל דבר שאנחנו אוכלים מזין אותנו. כל דבר שאנחנו אוכלים תורם לנו. אני יודע שהתחלה זה רעיון שנשמע מוזר.

כחלק משיטת הצעדים הקטנים כדאי להבין שכל אוכל מזין אותנו גופנית/נפשית/ רגשית/ רוחנית...

כל דבר מועיל לנו. יש להבין שאם זה לא היה מועיל לנו באיזו שהיא רמה לא היינו אוכלים אותו, ואולי הוא לא היה קיים בעולם.

אפשר לקחת כמה ימים להרהר בכך.

לאחר מכן אנחנו יכולים להזכיר לנו את העבודה הזאת בזמן שאנחנו אוכלים (כל אוכל).

בזמן האוכל אנחנו יכולים להזכיר לעצמנו את העובדה הזאת שכל אוכל שאנחנו אוכלים מזין אותנו.

לאהוב את האוכל שלך - בעזרת שיטת הצעדים הקטנים

אחד הדברים שעלול לקרות לאנשים שעושים דיאטה הוא לשנוא את האוכל שלהם כתבתי על כך בפוסט לאהוב את האוכל שאת/ה אוכל/ת. שם עודדתי אותך לשנות את יחסך לאוכל והצעתי את שיטת הצעדים הקטנים כשיטה שיכולה לעזור לך לשפר את יחסך עם האוכל.

בפוסטים הבאים אני אציע מספר תרגילים משיטת הצעדים הקטנים שיוכלו לתת לך השראה כיצד לשפר את מערכת היחסים שלך עם האוכל.

תוכל/י לבחור מה לאמץ ומה לא. מדובר ברעיונות בלבד שחלקן מתאימים לחלק מהאנשים.

כדאי לעבוד עם מה שנראה לך מתאים לך עכשיו ולא עם מה שצריך או נראה נכון.

לאהוב את האוכל שאת/ה אוכל/ת

מה שלום הדיאטה שלך?

מי שהגיע למשקל האידאלי שלו/ה ומי שבדרך לשם עלול לפתח שינאה לאוכל שלו.
הרבה אנשים שעושים דיאטות יש להם יחסי אהבה- שינאה עם האוכל.

הרבה דובר נגד.
למשל. נגד:

• פחחמות
• שומנים
• בשר
• ביצים.
• לחם לבן
• וכד'

אבל כדאי לנו לזכור שהאוכל מזין אותנו. לא נוכל להסתדר בלעדיו.
האוכל עזור לנו לפעול. האוכל מזין אותנו.

נכון, שלאוכל יש הרבה פונקציות נוספות (פיצוי..) אבל יש לזכור שהאוכל מזין אותנו.

כדאי להתחיל לפתח יחסים יותר אוהבים עם האוכל. אין ספק שיש לכך הבטים רבים.
בהשך אני אתייחס להבטים של אהבה ואוכל

בפוסט זה אני מעוניין לעודד אותך לשנות את היחס לאוכל, לאהוב יותר את האוכל שלך.
גם פה, כמו בכל הבלוג אני מאוד מציע לעשות זאת בעזרת שיטת הצעדים הקטנים ולא בזבנג וגמרנו.

למשל: אפשר להתחיל ולנסות להבחין כמה רגשות קשים ומורכבים יש לך כלפי האוכל (בזמן האכילה).

על ההמלצה ה(כמעט תמיד) שגויה לקצר את הקיבה - מדוע לא כדאי לערוך קיצור קיבה

מידי פעם אני שומע שמדברים בהרבה מאוד התלהבות על קיצור קיבה ועד כמה שזה חשוב.

להערכתי, כמעט תמיד זהו פתרון לא טוב.

הרבה מאלה שעושים קיצור קיבה בטוחים שהם ירזו, ואכן לעתים הם מרזים. אולם הדרך שהם מרזים ומה שהם מעוללים לעצמם לדעתי עלול להיות מאוד לא בריא:

מספר חסרונות שאני מוצא בקיצור קיבה:

החסרונות הברורים

• מדובר בניתוח פולשני שמהווה התערבות בכלל המערכת ויכול לגרום להסתבכויות
• חלק מהמרזים מרזים מעט מידי.
  

החסרונות הפחות ברורים והיותר מהותיים - פעולה ישירה מידי שמסבכת את האדם עצמו

• כאשר לאדם יש צורך גופני-נפשי לאכול ומתערבים לו בצורך הזה אז ברור שהצורך צריך להתממש במקומות אחרים. הדבר עלול לגרום הסתבכות במקומות אחרים
  
• יש לשנות את הרגלי האכילה והרגלי השימוש באופן עדין ואיטי ולא ב"זבנג וגמרנו"

כפי שכתבתי פה לא מעט פעמים: אני מציע לשנות את הרגלי האכילה בעזרת שיטת הצעדים הקטנים ולא לחפש קיצורי דרך.
לרוב קיצור הדרך מתבררים כדרכים ארוכות למדי.