מדוע אוכלים יותר מידי? תרגיל דיאטה חשוב ביותר

היום, סיום יום העצמאות, כמה שבועות אחרי סיום פסח... זהו זמן טוב לבחון מחדש את הדיאטה שלכם...

רוב האנשים נוטים לאכול יותר  מידי באופן כללי, ובארוחות משפחתיות, או ארוחות חברתיות אחרות בפרט.

מדוע?
מדוע אוכלים  יותר מידי?

בחודש האחרון הצעתי לכל האנשים שעובדים אתי בטכניקות של אימון אישי לעשות רישום יומי מדוע הם אכלו מה שהם אכלו...

וזה גם מה שאני מציע לכם, אתם שקוראים את בלוג דיאטה שלי..
נסו לשאול את עצמכם (בכתיבה) מדוע אכלתם יותר מידי... נסו לחקור את השאלה הזאת לאורך לפחות שבועיים

שימו לב שאין הכוונה שתתחילו לשנות משהו בשבועיים האלה, רק תכתבו על כך לעצמכם.. ותוודאו שאתם לומדים ומלמדים את עצמכם מה קורה עם האכילה שלכם - עם הדיאטה שלכם.

ומה היה אילו שמן לא היתה מילה גסה?

לפני כמה זמן הייתי נוכח בכנס מחזורים של בית הספר. (כזה אחרי 20 ומשהו שנה).
מה שהיה מעניין לראות הוא שכמעט כולם עסקו באיך הם נראים (טוב / לא טוב) האם הם שמנים/ רזים.
כמעט כולם הרגישו שהם צריכים לעשות דיאטה (דיאטת הרזיה) לפני שהם הגיעו.
כמעט כולם הרגישו שהם שמנים מידי.

אינני יודע כמובן האם זה חתך מייצג את האוכלוסייה, ובכל זאת...
ואולי היה יכול להיות עולם אחר? כזה שלא צריכים להיות כל הזמן לא בסדר עם המשקל שכל אחד ואחת ירגישו בטוב עם המשקל שלהם.
במצב כזה אני בטוח שלרוב האנשים  יגיעו למשקל האידאלי שלהם.

הצורך האובססיבי שיש לנו בתרבות, על רזון, על שומן...

אין דיאטה אחת מתאימה לכולם

אחד הדברים שחשוב להבין שבשיטה שאני מלמד ומאמן, השיטה שאני מציג כאן,


אין דיאטה אחת שמתאימה לכולם.


כל אחד ואחת צריכים למצוא את הדיאטה המתאימה להם.
כן, יש כמה עקרונות של הדיאטה: הקשבה לצרכים הפנימים, שינוי איטי, לא דיאטת כסאח, גישת הקאיזן, שיטת הצעדים הקטנים ועוד... אבל יש להבין: לא כל דיאטה מתאימה לכל אחד.
אחד צריך יותר פחממות, השני יותר שומנים, השלישי....

לעתים מישהו מציע לנו איזו שהיא דיאטה, שעזרה לו מאוד.
מעבר לשאלה שכדאי לבדוק האם הוא הצליח להחזיק בה מעמד יותר משנתיים (הרי אנחנו לא מחפשים דיאטות מיידיות) הרי שיתכן שזוהי דיאטה שמתאימה לו ולא לכם.

לפי הגישה שאני מלמד ומאמן: כל אחד צריך למצוא את הדיאטה המתאימה לו. כזאת שתתחשב בצרכים שלו/ה, בדרך החיים, באישיות, ועוד...

להזין את עצמך באוכל (או דבר אחר) המתאים לך

לפעמים אנחנו אוכלים משהו אבל כמהים לאכול משהו אחר. בפוסט הזה אני רוצה להסביר את התופעה הזאת.

• לפעמים רוצים לאיכול סלט, אבל בגלל שאין סלט זמין בבית (ירקות/ קושי לחתוך...) אז אוכלים לחם/ פחמימות
• לפעמים שותים קפה, אבל בעצם רוצים לישון
• לפעמים רוצים פשוט לשתות אבל במקום זה אוכלים משהו בגלל שאין חשק/ סבלנות להביא מים/ קולה ...
• לפעמים...

הרעיון הוא שלפעמים אנחנו רוצים להזין את עצמנו במשהו אבל בגלל שהוא לא זמין, אנחנו מזינים את עצמנו במשהו אחר. יש כל כך הרבה בעיות בחשיבה הזאת. למשל:

• המערכת שלנו אומרת לנו מה אנחנו צריכים, אנחנו לא מקשיבים לה, אז אנחנו הופכים אותה לפחות אמינה (דהיינו באיזה שהוא שלב היא תשוב ותשתבש מכיוון שאנחנו לא משתמשים בה)
• אנחנו עדיין זקוקים למה שרצינו מלכתחילה אז אנחנו בסופו של דבר אנחנו אוכלים כפול: גם מה שרצינו וגם מה שלא
• ועוד

מדובר בתופעה שהיא יותר עמוקה ומקיפה ממה שנדמה.

על מנת לשנות את הרגלי האכילה, כדאי לעשות זאת בעזרת קאיזן, או שיטת הצעדים הקטנים

• ההצעה שלנו היא קודם כל להבחין בתופעה. להבחין מתי אנחנו אוכלים משהו כמהים למשהו אחר.
• להבחין שוב ושוב במצב ולבדוק האם זה תמיד החלפות מסוימות (דהיינו האם תמיד אוכלים פחממות במקום ירקות?)
• מידי פעם לשנות את ההתנהגות (לא כל הזמן) כלומר מידי פעם לשנות את ההתנהגות הזאת
• לצפות בתוצאות

החטא הראשון קשור לאוכל - הדפוסים העמוקים של הרגלי אכילה

האוכל טומן בחובו לא מעט אשמה.

כמעט כל מי שעובד עם עצמו/ה דרך דיאטה יודע/ת זאת.

מאוד קשה לשנות הרגלי אכילה לאורך זמן.

אני חושב שאם נזכר שהחטא הראשון במיתולוגיה שלנו (בתנך) קשור לאוכל (כזכור הפיתוי נעשה באמצעות תפוח) נוכל להבין ולהתחבר לכוח העצום של ההרגלים שקשורים לאוכל.

כאשר אנחנו באים לשנות את דפוסי האכילה שלנו, הרגלי האכילה, הדרך שבא אנחנו אוכלים, כדאי לנו לקחת בחשבון שמדובר על משהו שמאוד קשה לשינוי, משהו שיש לו שורשים עמוקים ביותר, בהוויה הקדומה שלנו.

זה כמובן לא משנה אם אנחנו מאמינים בסיפור הבריאה או שלא, הרעיון הוא שכולנו ינקנו מהסיפור הזה בילדותינו, כך גם הורינו, והוריהם.

הרעיון שאני רוצה להבהיר בפוסט הזה הוא שאם נבין עד כמה עמוקים דפוסי האשמה שלנו (ודפוסים נוספים) שקשורים לאוכל נוכל לכבד יותר את דפוסים אלה ולהתייחס אליהם ביתר כבוד והערכה לפני שנשנה אותם.

הבנת הכוח של הדפוסים העמוקים של האוכל תוכל לעזור לנו לשנות אותם.

לאהוב את האוכל שלך - כל מה שאת/ה אוכל/ת מזין אותך

חלקנו רגילים לחשוב על חלק מהאוכל שאנחנו אוכלים כאוכל רע.

זה עשוי להיות:

• לחם לבן
• סוכר לבן
• גלידה
• שוקולד
• פחמימות
• קפה
• וכד'

הרעיון שכדאי להבין שבעצם כל דבר שאנחנו אוכלים מזין אותנו. כל דבר שאנחנו אוכלים תורם לנו. אני יודע שהתחלה זה רעיון שנשמע מוזר.

כחלק משיטת הצעדים הקטנים כדאי להבין שכל אוכל מזין אותנו גופנית/נפשית/ רגשית/ רוחנית...

כל דבר מועיל לנו. יש להבין שאם זה לא היה מועיל לנו באיזו שהיא רמה לא היינו אוכלים אותו, ואולי הוא לא היה קיים בעולם.

אפשר לקחת כמה ימים להרהר בכך.

לאחר מכן אנחנו יכולים להזכיר לנו את העבודה הזאת בזמן שאנחנו אוכלים (כל אוכל).

בזמן האוכל אנחנו יכולים להזכיר לעצמנו את העובדה הזאת שכל אוכל שאנחנו אוכלים מזין אותנו.

לאהוב את האוכל שאת/ה אוכל/ת

מה שלום הדיאטה שלך?

מי שהגיע למשקל האידאלי שלו/ה ומי שבדרך לשם עלול לפתח שינאה לאוכל שלו.
הרבה אנשים שעושים דיאטות יש להם יחסי אהבה- שינאה עם האוכל.

הרבה דובר נגד.
למשל. נגד:

• פחחמות
• שומנים
• בשר
• ביצים.
• לחם לבן
• וכד'

אבל כדאי לנו לזכור שהאוכל מזין אותנו. לא נוכל להסתדר בלעדיו.
האוכל עזור לנו לפעול. האוכל מזין אותנו.

נכון, שלאוכל יש הרבה פונקציות נוספות (פיצוי..) אבל יש לזכור שהאוכל מזין אותנו.

כדאי להתחיל לפתח יחסים יותר אוהבים עם האוכל. אין ספק שיש לכך הבטים רבים.
בהשך אני אתייחס להבטים של אהבה ואוכל

בפוסט זה אני מעוניין לעודד אותך לשנות את היחס לאוכל, לאהוב יותר את האוכל שלך.
גם פה, כמו בכל הבלוג אני מאוד מציע לעשות זאת בעזרת שיטת הצעדים הקטנים ולא בזבנג וגמרנו.

למשל: אפשר להתחיל ולנסות להבחין כמה רגשות קשים ומורכבים יש לך כלפי האוכל (בזמן האכילה).

שיפור קטן בדיאטה

כתבתי כאן לא מעט בזכות הצעדים הקטנים. הדברים הבאים מתאימים לכל מי שמתעניין ב"עשיית דיאטה" אבל מופנים במיוחדים לאלה שכבר הגיעו סביב המשקל האידאלי שלהם.

הקושי הגדול בדיאטה הוא לשמור על המשקל שלך. עבור אלה שמרזים, ההרזיה הראשונית היא פשוטה יחסית. הקושי המשמעותי זה להשאר במשקל שלך.

מה שאני מציע לך זה לחפש משהו קטן שבו "נופלים". משהו קטן שאיכשהו מפספסים בו, ולנסות לתקן אותו.

למשל:

• אולי לא אוכלים מספיק ירקות כי פשוט שוכחים/ לא מתארגנים לקנות ירקות ואוכלים פחממות במקום
• אולי לא אוכלים אוכל מסוים כי פשוט הוא איננו בבית, ואז יש חוסר ואוכלים אוכל אחר
• אולי לא שותים מספיק ואוכלים במקום
• אולי עייפים מידי ואוכלים במקום
• ...

כל הדברים האלה הם קטנים, ובטווח הקצר לא פוגעים בדיאטה שלנו. אולם בטווח הארוך הם יכולים לתרום לדיאטה שלנו.

הרעיון הוא לחפש משהו קטן שאפשר לשפר, כזה שאנחנו "נופלים בו" מידי פעם בתזונה שלנו, כזה שמאפשר לנו לעשות שינוי קטן.

להוריד עוד שני קילו אחרונים - המלכודת שיכולה להרוס את הדיאטה

לפעמים נוצר מצב שיורדים במשקל באופן דרמטי (יותר או פחות), מצליחים לשמור עליו ואז מרגישים שרוצים להוריד רק עוד 2-3 קילו בשביל להגיע למשקל האידאלי.

מנסים בכל הכוח, והשני קילו הללו לא יורדים.

לעתים מנסים לעשות דברים קיצוניים, כמו דיאטות יותר כסאחיסטיות, יותר קיצוניות.

לעתים זה מישהו שמאיר לנו שצריך רק להוריד את השני קילו הללו ואז...

זה המקום שכדאי מאוד לשנות את דפוס החשיבה.

לעתים שני הקילו הללו הם כל כך חשובים לנו שלא צריך להוריד אותם. אני מתכוון שאנחנו עדין צריכים אותם מבחינה גופנית ונפשית. אנחנו זקוקים להם.

ניסיון להוריד אותם זה ללכת כנגד עצמנו.

זה להשקיע את המשאבים במקום לא נכון. כדאי להשקיע את המשאבים בלהחזיק את הדיאטה, בהמשך שינוי דפוסי האכילה, ולא במשהו אחר.

ראיתי כבר לא מעט אנשים שמנסים להילחם בשני קילו הללו, ובגלל שהמלחמה כל כך קשה, הם מתעייפים, חוזרים להרגלי האכילה שלהם, ועולים שוב במשקל.

את המצב הזה אפשר לדמות למצב של אנשים ששתים בסירה, ומנסים לסדר אותה ולא מצליחים. הם מנסים בכל כוחם לסדר אותם ומרוב התנועה שהם עושים על הסירה הם הופכים את הסירה.

לעתים כדאי להשאיר את השני קילו הללו. אם הם צריכים לרדת, הם ירדו, ואם לא אז לא.

לשתות פחות קפה בקלות (יחסית)

אני מאוד אוהב לשתות קפה על בסיס חלב.

אני יכול לשתות כמה כוסות ליום.

אחד הדבר שראיתי הוא שאני לאו דווקא נהנה מהקפה באותה מידה: בתחילה אני נהנה ממנו יותר, ולקראת הסוף אני מסיים אותו בעיקר בגלל שיש עוד קפה בכוס.

דרך מצויינת שמצאתי על מנת להפחית את החלב (וקם את הקפה) הוא פשוט להכין לעצמי חצי כוס קפה על בסיס חלב. בדרך זאת אני גם שותה קפה ולא מוותר על מה שאני אוהב וגם מאפשר לעצמי לא לשתות את המיותר.

דרך נוספת היא להזמין בבית הקפה (אני אוהב לשבת בבתי קפה) קפה קטן ולא גדול. אם ארצה אזמין עוד אחד.

הדוגמא הזאת היא דוגמא לשיטת העבודה של דרך הצעדים הקטנים: לעשות משהו קטן שיכול לשפר את העניין.

האוכל הוא חבר טוב ולא אויב אכזר

לפעמים כאשר "עושים דיאטה", מתחילים לפתח רגשות עוינות כלפי האוכל. כך שבכל פעם כשאוכלים או כשחושבים על אוכל מרגישים לא טוב, מרגישים "אנטי" כלפי האוכל, שונאים את האוכל וכד'.

כמובן שזוהי גישה בעייתית. אני מאמין שהרגשות והמחשבות שלנו משפיעים על החיים שלנו בתחומים רבים. אני סבור שאם אנשים מפתחים רגשות ומחשבות עוינות כלפי האוכל שהם אוכלים, הדבר לא מועיל להם, לתהליכי העיכול שלהם, לדיאטה שלהם, להנאה שלהם מהחיים ועוד...

אם נחשוב באופן רציונלי נבין שאוכל הוא דבר מאוד חיובי. הוא מזין אותנו, עוזר לנו לבנות ולשמר את גופנו, עוזר לנו לקבל כוח לחיים, יש כאלה שרואים אותו כ"דלק לחיים". לפיכך חבל לשנוא אותו.

על תפילה ואוכל אני אכתוב בזמן אחר. מה שחשוב לי להבהיר בפוסט הזה הוא שהאוכל הוא דבר חיובי, שכדאי להתייחס אליו באופן חיובי, לאוהב אותו, ולקבל אותו לתוכנו. חלק מהתוצאות החיוביות של גישה זו עשויות לבוא לידי ביטוי בשיפור תהליכי העיכול שלנו, בהגדלת בהנאה שלנו מהאוכל בפרט ומתהליך החיים בכלל .